דימוי עצמי לטוב ולרע:
כל משפחה מסודרת לפי תפקידים, ולכל אחד יש אחד: יש את הליצן שבחבורה, את העקשן, את הילד הטוב, ואת זה הבעייתי.
ילדים קולטים מה אנו חושבים עליהם דרך שפת הגוף שלנו, טון הדיבור, המבט. תוויות אלו בולמות את הילד מהתקדמות ומצמצם לו את האפשרויות שמהן הוא יכול לבחור את התנהגותו.
כיצד נמנע מיצירת תוויות? אם כבר יש לילד תווית האם נוכל לשנותה וכיצד?
במפגש זה נשחרר אותו להיות מה שקיים בפוטנציאל שלו.

הרשמה לניוזלטר